מחשבותי לגבי השירות של גוגל לניהול חשבון לא פעיל

באפריל 2013 גוגל השיקו שירות חדש: ניהול חשבון לא פעיל. כתבתי עליו כאן. 

בשעתו רק סקרתי את המוצר כפי שהוא. היום, לאחר שחלף זמן שאיפשר לי להקדיש מחשבה לנושא, אלו הן מחשבותי לגביו: 

• אחרי שאדם נפטר, האם אפשר ליצור קשר עם גוגל ולברר האם הוא או היא היו רשומים לשירות הזה, שכן בעת ההרשמה לשירות לא נשלחות התרעות לאנשי הקשר אותם בוחר הנפטר? 
• אם הוא או היא היו רשומים לשירות, האם יש דרך "לזרז תהליכים"? - אם כשאדם נרשם לשירות הוא בחר להעביר את תכולת תיבת הדוא"ל שלו לבן/ת זוג/ו לאחר שיחלפו מספר חודשים, האם יוכל/תוכל בן/ת הזוג לקבל את תכולת התיבה גם אם הזמן שהוקצב לכך מראש עוד לא חלף במלואו?
  כמובן שיהיה על בן/ת הזוג לספק הוכחת קרבה לנפטר/ת פלוס תעודת פטירה פלוס גישה לתיבת הדוא"ל שהמנוח הגדיר מראש לקבלת תכולת המייל שלו פלוס גישה למספר הטלפון כאיש/אשת קשר כפי שהגדיר הנפטר מראש, אבל עדיין - האם גוגל יאפשרו זאת? או שיהיה על בן/ת הזוג להמתין את מלוא התקופה אותה הגדיר הנפטר כתקופת אי פעילות בחשבון שלו, לפני שיוגדר כלא פעיל ויופעל המנגנון הנלווה לכך? 
• אם גוגל מאפשרים את הבדיקה הזו, מה צריכה המשפחה לעשות? לשלוח תעודת פטירה ולשאול האם הנפטר היה רשום לשירות? האם מותר לגוגל לחשוף את המידע הזה? אם כן, למי, ובאיזה נסיבות? 
• אם גוגל לא מציעה את האפשרות הזו לבדיקה, או אם בני משפחת הנפטר לא מודעים לכלי הזה ולכן לא יודעים שהם צריכים או יכולים לבדוק, מה קורה אם בן/ת משפחה פונים לגוגל ב"צינורות הרגילים" (המפורטים במדריך הטכני), ואז מגלים אחרי שלושה, שישה, תשעה או 12 חודשים שהנפטר היה רשום לשירות והיו לו בקשות משלו לגבי מה לעשות עם העיזבון הדיגיטלי שלו/ה? האם גוגל תיידע את בני המשפחה שהנפטר היה רשום לשירות ביוזמתה?
• אם הוגדרת על ידי הנפטר כאיש/אשת קשר וקיבלת מייל כששירות ניהול החשבון הלא פעיל נכנס לפעולה, האם יש דרך לברר האם הנפטר הגדיר אנשי קשר נוספים ו/או מי הם, ואם כן, איך? (השירות מאפשר למנות עד עשרה אנשי קשר, ותכולת המורשת הדיגיטלית של הנפטר יכולה להיות מחולקת בין כולם). 
• האם גוגל תדרבן אנשים להשתמש בשירות הזה, כפי שהיא מדרבנת משתמשים מדי פעם לספק מספר טלפון נייד או כתובת מייל חלופית?
  האם גוגל תעלה את זה מדרגה ותכריח משתמשים להשתמש בכלי, כפי שהיא מכריחה משתמשים לציין שקראו את תנאי השימוש? 

כמו שחלקכם כבר יודעים, כי אני אומרת את דעתי בהקשר הזה בכל הזדמנות, זה מה שאני חושבת שגוגל צריכה לעשות: להכריח את משתמשיה להקדיש מחשבה לנושא המוות הדיגיטלי ולקבל החלטות לגבי המורשת הדיגיטלית שלהם, כיוון שרוב המשתמשים לא יטפלו בו מיוזמתם, וחבל שהוא יישאר בלתי מטופל. ברגע שאדם מנהל את נכסיו הדיגיטליים: 1. הרצון שלו או שלה בנושא זה יתממשו ו-2. אוהביהם של הנפטר/ת לא יצטרכו לעבור את הכאב שבתהייה האם להיכנס או לא להיכנס למחוזות הדיגיטליים שבהם שוטט/ה הנפטר/ת, ואם כן אז איך. 

מבחינתי השירות הזה לא נותן מענה מספיק טוב כי הוא לא מאפשר לי להחליט בעצמי האם אני רוצה להוריש את הסיסמה שלי או לא - הוא מחליט בשבילי שאני לא יכולה, וזהו. 

ההרצאה שלי באנגלית בקמפוס של גוגל זמינה לצפייה

כשמלאה שנה לגרסה האנגלית של הבלוג, 'Digital Dust', הרציתי בקמפוס של גוגל בתל אביב, באנגלית, לציון האירוע (יולי 2013). 

התחלתי בסקירה קצרה של השנה הראשונה לפעילות הבלוג:

לאחר מכן העברתי את ההרצאה המרכזית: "Memory, Commemoration and Self Commemoration in the Digital Era": 

ולסיום עניתי על שאלות:

מידע לגבי כל ההרצאות שלי ניתן למצוא בדף הזה, המתעדכן באופן שוטף: סיקור תקשורתי של הבלוג הזה והרצאות שלי. 

מוזמנים ליצור איתי קשר לתיאום הרצאות, בעברית / אנגלית, במייל: death.in.digital.era@gmail.com . 

הצגת תוצאות הסקר "מה נשאיר אחרינו?" זמינה לצפייה

ב-1/7/13 הצגתי בקמפוס של גוגל בתל אביב את תוצאות הסקר שערכתי: "מה נשאיר אחרינו?". הסקר נערך ביוזמת הבלוג 'אבק דיגיטלי' ובשיתוף פעולה עם הבלוגים 'מדע אחר' - ד"ר רועי צזנה ו'חדר 404' - ג'וני זילבר ועידו קינן, שגם התארח כדובר בתחילת ההרצאה. 

ניתן לצפות בהצגת תוצאות הסקר כאן:

ובדיון שאלות ותשובות שהתקיים לאחר מכן כאן: 

ניתן גם לקרוא את תוצאות הסקר בבלוג: 

1. הקדמה ונתונים דמוגרפיים
2. ברירת מחדל
3. מוכנוּת לתת ורצון לקבל
4. מהי הגישה שלי | נשים לעומת גברים
5. קטינים - וסיכום

עדכון 30/11/14: תוצאות הסקר זמינות גם ב-pdf שכאן. 

מידע לגבי כל ההרצאות שלי ניתן למצוא בדף הזה, המתעדכן באופן שוטף: סיקור תקשורתי של הבלוג הזה והרצאות שלי. 

מוזמנים ליצור איתי קשר לתיאום הרצאות במייל: death.in.digital.era@gmail.com . 

מועדי ההרצאות הבאות שלי

החודש, פברואר, אני מרצה על מוות בעידן הדיגיטלי ביום עיון בנושא נפגעים, בפני אנשי סגלי משאבי אנוש, בחיל מודיעין, בהזמנת ראש מדור נפגעים של היחידה. 

בחודש הבא, מרץ, ארצה על מוות בעידן הדיגיטלי בנט"ל, במרכז הרב-תחומי ללימודי טראומה, בפני קציני/ות נפגעים וקצינות/י ערים (שזה אחד הקהלים שהיה לי הכי חשוב להרצות בפניהם). 

באפריל ארצה על "מוות, לוויות, אבל והנצחה בעידן הדיגיטלי" בכנס "עולמות", שיעסוק השנה ב"חגים וחגיגות". 

במאי ארצה על "זיכרון, הנצחה והנצחה עצמית בעידן הדיגיטלי" ביום עיון של הספרייה הלאומית שיתקיים כחלק מכנס טלדן 2014. נושא יום העיון מרתק בעיני: מידע ש"נולד דיגיטלית" (להבדל מדפוס או סריקה של דפוס), הזיכרון הדיגיטלי ושימור הזיכרון הדיגיטלי. 

מידע לגבי כל ההרצאות שלי ניתן למצוא בדף הזה, המתעדכן באופן שוטף: סיקור תקשורתי של הבלוג הזה והרצאות שלי. 

מוזמנים ליצור איתי קשר לתיאום הרצאות נוספות במייל: death.in.digital.era@gmail.com . 

הצד הפיננסי

למוות הדיגיטלי יש גם השלכות פיננסיות. 

ממחקר שערכה חברת McAfee ב-2011, עולה כי למשתמש הממוצע יש נכסים דיגיטליים בשווי של יותר מ- 37,000 $ . 

הם כתבו על כך גם בבלוג שלהם. 

מהסקר שערכה McAffe ב-2013, עולה כי לסינגפורים יש נכסים דיגיטליים בשווי של למעלה מ-57,500 $:

ולקנדים נכסים דיגיטליים בשווי של למעלה מ-32,000 $. 

זו שאלה מצוינת: כמה הסיסמאות שלך שוות לך? והנה שאלה אפילו עוד יותר טובה: כמה הסיסמאות שלך יהיו שוות לאנשים שאוהבים אותך, אחרי מותך, אם הם יהיו נעולים מחוץ לכל זה?

pwc (החברה PricewaterhouseCoopers) פרסמה בדצמבר 2013 את תוצאות הסקר שערכה באנגליה ובאיי התעלה, בו נשאלו התושבים איך הם מעריכים את החיים הדיגיטליים שלהם. 

 בסיכום הסקר הם מציינים כי 

"הצרכנים באנגליה מעריכים את הנכסים הדיגיטליים שלהם ב-25 ביליון לירות שטרלינג. זה הסך הכל הכולל של הנכסים הדיגיטליים הפרטיים והאישיים - הטווח נע בין תמונות של יקירינו לתוכניות הטלוויזיה האהובות עלינו. אבל הסקר גם חושף שלמרות שאנחנו מוציאים למעלה מ-50 ביליון לירות שטרלינג בשנה בקניית מוצרים ושירותים באופן מקוון, רבים מאיתנו לא עושים מספיק כדי להגן על הנכסים הדיגיטליים שלנו, שיקרים ללבנו ושמהווים חלק גדול כל כך מההוצאות שלנו. למעשה שליש מאיתנו (% 31) לא יוכלו לשחזר את חלק או את כל הנכסים שאוחסנו באופן דיגיטלי אם הם יאבדו או ייפגעו באופן כלשהו". 

ניתן להוריד את ה-pdf עם תוצאות הסקר כאן.

בואו אני אגלה לכם בסוד עוד משהו: גם אי אפשר יהיה לשחזר את חלק או את כל הנכסים הדיגיטליים שלהם לאחר מותם - אלא אם הם ייערכו לכך מראש. 

תושבי איי התעלה העריכו את הנכסים הדיגיטליים שלהם בשווי של 68 מיליון לירות שטרלינג. 

לגבי סקוטלנד, הסתבר מאותו הסקר, הערכת שווי הנכסים הדיגיטליים עומדת על יותר משני ביליון לירות שטרלינג. 

בכתבה שהתפרסמה ב-The Guardian עוד בספטמבר 2009, מסופר על מקרה בו אבדה גישה לכסף של אב לאחר מותו: כ-1,000 לירות שטרלינג, ב-PayPal.  

בדף השלישי של כתבה שהתפרסמה ב-PC Pro אף מוקדם מכך, במאי 2007, כבר הועלו תהיות לגבי אובדן של נכסים דיגיטליים בעלי ערך פיננסי לאחר המוות, למשל בחשבונות ב-ebay או PayPal. 

עדכון יולי 2014
McAfee פרסמה ביולי 2014 את תוצאות סקר שווי הנכסים הדיגיטליים האחרון שלה, שנערך בהודו: 

ניתון לקרוא עליו באריכות בכתבה במגזין PCQuest. מממצאי הסקר עולה כי: 

• הודו מדורגת במקום השני בשווי נכסים דיגיטליים, כשהממוצע עומד על  41,589 $. המדורגת במקום הראשון היא צפון אמריקה (ארה"ב וקנדה), שם הממוצע עומד על 52,154 $ אמריקאי. 
• % 60 ממשתתפי הסקר שומרים נכסים דיגיטליים על מכשירים שמהם יהיה בלתי אפשרי לשחזר, להוריד או לרכוש מחדש, אם יאבדו / ייגנבו / יתקלקלו. 
• % 62 אינם מגנים על הסמארפונים שלהם באמצעי אבטחה מקיפים. 
• % 85 אינם מגנים על הטבלטים שלהם באמצעי אבטחה מקיפים. 

כחומר למחשבה, אני מגישה לכם פירוט (שאינו מהווה רשימה ממצה) של מורשת דיגיטלית בעלת ערך כספי, ותודה לג'וני זילבר מהבלוג "חדר 404" על העזרה בהכנתה:

• חשבון (שעשוי להכיל כסף) בשירות בנקאות מקוון, או גישה לממשק מקוון של חשבון בנק בארץ ובחו"ל.
• חשבון (כנ"ל) בשירות השקעות (מניות, מט"ח וכן הלאה).
• חשבון בחנויות מקוונות (ebay, etsy וכו').  
• חשבון באתרים למימון המונים (Crowd Sourcing). 
• חשבון בשירות הימורים אונליין.
• חשבון שירות תשלומים מקוון, כדוגמת PayPal.
• מנויים בשירותים ששולמו עליהם דמי מנוי או גישה: שירותי משחקים כגון Xbox לייב, שירותי בידור כמו Netflix, Hulu, Amazon Prime, או iTunes, שירותי גיבוי או מידע כמו Dropbox, Google, מנויים לעיתונים כמו הארץ והניו יורק טיימס.
• נכסים וירטואלים הקיימים בתוך שירותים: למשל, במשחקים רבים אפשר לצבור נכסים שהם שווי כסף או שאפשר למכור ולקנות אותם, לעיתים בעשרות אלפי דולרים. 
• אפליקציות, שירים, סרטים וספרים שנרכשו כדי שישמשו במכשיר, כמו אייפון, אייפד, קינדל, או בשירות דיגיטלי, כמו Amazon Prime. 
• נכסים בעולם ה-Web, כמו שמות מתחם (דומיין), חשבונות בשירותי אחסנה, והמידע שעליהם, בין אם הוא גלוי לציבור או ניתן לגישה רק לבעלי גישה מראש: הדברים המרכיבים אתר אינטרנט.
• ביטקוין (Bitcoin - מטבע דיגיטלי ומבוזר, שאינו בשליטתה של אף ממשלה או בנק מרכזי, מבוסס על קריפטוגרפיה ורשת תקשורת עמית לעמית).

אני מקווה שהרשימה הזו תניע אתכם לפעולה: גם מי שלא חשוב להם מטעמים רגשיים וסנטימנטליים לנהל את העיזבון הדיגיטלי, או את המורשת הדיגיטלית, או את התכנים הדיגיטליים - אפשר לקוות שיהיה להם חשוב לנהל אותם מסיבות כספיות. 

רשימת חברות ואתרים המציעים פתרונות פשוטים, קלים וחינמיים לניהול הנכסים הדיגיטליים שלנו, ניתן למצוא כאן. 

רואיינתי לספרו של ד"ר רועי צזנה, "המדריך לעתיד"

בנובמבר 2013 יצא לאור ספרו של ד"ר רועי צזנה, "המדריך לעתיד", שרואיינתי אליו לפרק הרביעי: "לרמות את המוות - ואת בני האדם": 

עדכונים

סליחה שלא עדכנתי את הבלוג לאחרונה. אני עסוקה במשפט של הנהג שהרג את אחי.

מקווה לחזור לכתוב ולעדכן בקרוב. 

תודה על הסבלנות ועל ההתעניינות.