כל החומרים בבלוג עומדים לרשותך בחינם. הם מסודרים לפי נושאים בתפריט מימין, כדאי לגלול מלמעלה למטה על מנת לראות את כל האפשרויות

יום שני, 8 בפברואר 2016

איך לעזור אחרי מוות של אדם אהוב? גיבוי!

לא/נשים שאתם/ן מכירים/ות קרה אסון ומת עליהם/ן אדם אהוב, אתם/ן רוצים/ות להיות שם בשבילם/ן, לתמוך, לעזור, ללוות, ולא יודעים/ות מה להגיד, מה לעשות? 
אז הנה יש לי רעיון בשבילכם/ן: תגידו להם/ן לגבות.  
לגבות? מה פתאום לגבות? מה קשור לגבות? ועוד עכשיו? 
כן: 

פברואר 2016, דן קוך, בנה של ענת דולב, מבקש עזרה גם ברדיו בהשבת מכשיר הטלפון שלה שנגנב ובו תמונותיה האחרונות: 

צילומסך מפייסבוק

צילומסך מפייסבוק

2015, עידן שחם מבקש עזרה בהשבת מכשיר הטלפון של הודיה גורן שנגנב ובו תמונותיו של בר שביט שנהרג כמה חודשים קודם לכן (הלינק כבר לא זמין): 

צילומסך מפייסבוק

אוגוסט 2014, מרים ספראי, אמו של מולי (שמואל) ספראי, מבקשת עזרה בהשבת מכשיר הטלפון שלה שנגנב ובו תמונותיו האחרונות, שלא היה להן גיבוי: 

צילומסך מפייסבוק

ספטמבר 2013, רוני להב וידרה, אלמנתו של יובל וידרה, מבקשת עזרה בהשבת מכשיר האייפד שנגנב ובו סרטוני וידאו אחרונים שלו עם בנם, שלא היה להם גיבוי: 

צילומסך מפייסבוק

יולי 2013, צח כהן, אחיה של נוי כהן, מבקש עזרה בהשבת מכשיר הטלפון שלה שנגנב במהלך השבעה: 

צילומסך מפייסבוק

ינואר 2005, חיים אברהם, אביו של בני אברהם, מבקש עזרה בהשבת מחשב שנגנב ובו תמונות של בנו, שלא היה להן גיבוי:  

צילומסך מ-ynet


זה למה לגבות, ועכשיו: כי קרה להם/ן אסון, והם/ן לא חושבים על זה בעצמם/ן, בטח לא כרגע - בשביל זה את/ה שם.
זכרונות יקרים עלולים להיעלם לצמיתות, באופן בלתי הפיך, פשוט כי הם נמצאים רק על מכשיר אחד ואין להם גיבוי: תציעו להם/ן, בעדינות, לגבות, את כל התמונות, הוידאו והזכרונות שאין להם תחליף. כל מה שנמצא רק במכשיר אחד שעלול להתקלקל או להיגנב: סמארטפון, טאבלט, לפ טופ, מחשב.
תציעו לגבות בענן, תציעו לגבות על הארד דיסק נייד. 
רוצים/ות ממש לעזור? תביאו אתכם/ן את הכבלים המתאימים. תבררו בשבילם/ן איך עושים את זה עם המכשירים הספציפיים שיש ברשותם/ן. אולי זה תלוי מכשיר, אולי זה תלוי מערכת הפעלה. 

כשראיינתי מנהל מעבדת שחזור הוא סיפר שמגיעים אליו א/נשים עצובים/ות ומבקשים שישחזר ממכשירים שנגנבו מא/נשים שכבר אינם/ן, והוא נאלץ להסביר להם/ן שזה לא עובד ככה. 

כשקורה אסון יש כל כך הרבה כאב שאין לנו מה לעשות לגביו ואין לנו איך להקל עליו - בואו לפחות נקל איפה שאפשר ונוודא שחומרי הגלם של הזכרונות יישמרו. 

זו גם הסיבה שאני אומרת שמטפלים/ות ואנשי/נשות מקצוע כמו עובדים/ות סוציאליים/ות, פסיכולוגים/ות, קצינות נפגעים, מתנדבים/ות בעמותות ועוד א/נשים שמספקים ליווי ותמיכה לאחר מוות צריכים לעבור הכשרה לגבי ההיבטים הדיגיטליים הנלווים למוות כיום - כדי שיהיה מי שיגיד לאבלים/ות: תגבו. 

עדכון ינואר 24': יצרתי שני סרטונים המעבירים את המסר הזה, הם נמצאים כאן. 

אין תגובות:

הוסף רשומת תגובה

//