המדיניות של גוגל - עדכון

המדיניות של גוגל במקרה של מות משתמש בעל חשבון gmail ידועה. הנחיות מפורטות מפורסמות בתמיכה של משתמשי ג'ימייל Accessing a deceased person's mail (ומופיעות בעברית אצלי בבלוג, במדריך הטכני). 

המדיניות של גוגל במקרה של מות משתמש בעל חשבון YouTube, לעומת זאת, פורסמה ולאחר מכן הוסרה. 

אם תחפשו את המילה Deceased (נפטר) בתמיכה של משתמשי Youtube, תקבלו את ההודעה "המילה שחיפשת לא מופיעה". 

גם חיפוש בתמיכה של משתמשי Blogger מניב את אותה התוצאה: המילה Deceased לא מופיעה. 

שאלתי את דוברות גוגל העולמית - ב-22/7/12, 23/7/12, 4/12/12 וב-12/2/13 - האם יש מדיניות אחידה התקפה לגבי כל מוצרי גוגל, או שהמדיניות משתנה ממוצר למוצר? ומדוע המדיניות מפורסמת רק לגבי משתמשי המייל? טרם קיבלתי תשובה. 

פנייה לפול סולומון, מנהל התקשורת ומערך הדוברות של גוגל ביוון ובישראל, הניבה, לעומת זאת, תשובה מיידית:

המדיניות של גוגל אחידה, תקפה לגבי כל מוצריה ומופיעה בתמיכה הכללית, תחת "חשבונות משתמש". מר סולומון גם ציין,

ביטחון המשתמשים ושמירה על פרטיותם חיונית עבורנו, ואנחנו פועלים באופן בלתי פוסק על מנת לזכות באמונם. המשמעות של זה היא שהמשתמשים נמצאים במקום הראשון בסדר העדיפויות כשאנחנו מקבלים בקשה לקבלת מידע אישי, אפילו אם היא מגיעה ממשפחה שכולה. חשוב למשתמשי גוגל לדעת את זה, שגם אחרי מותם, אנחנו נאבטח את האינפורמציה שלהם ונכבד את האינטרסים הסבירים שלהם לגבי פרטיותם. אנחנו לא נספק אינפורמציה פרטית השמורה בחשבון משתמש של גוגל לבני משפחתו אלא אם בית משפט בארה"ב יורה לנו על כך. ... אנחנו ממשיכים לחקור פתרונות אפשריים נוספים לנושא קשה זה. 

הסבתי את תשומת לבו לכך שאופן פרסום המדיניות כיום עלול ליצור רושם מטעה: גולש שמחפש ומוצא בתמיכת ג'ימייל את המילה "נפטר", מבין  שיש לגוגל מדיניות לגבי משתמשי ג'ימייל. אם לאחר מכן יחפש ביוטיוב את אותה המילה ולא ימצא אותה, קרוב לוודאי שיסיק מכך שאין לגוגל מדיניות לגבי משתמשי יוטיוב, ולא שיש מדיניות, רק שהיא מופיעה במקום אחר. קשה לי להאמין שהגולש יבין לבד שעליו לחפש את המילה שוב, אבל בתמיכה אחרת, ושהתשובה שתתקבל שם תהיה תקפה גם לגבי משתמשי יוטיוב. במיוחד אם הגולש אבל, ואולי לא בקיא בחיפושים אינטרנטיים. 

מר סולומון הבטיח לי כי יעביר את הצעתי, לכלול את המדיניות בתמיכה של כל מוצר ומוצר, לגורמים הרלוונטיים בגוגל העולמית. 

אמשיך לעדכן. 

שינוי במדיניות הישראלית - לפני הטרגדיה הישראלית הראשונה

נפגשתי ברמו"ט - הרשות למשפט, טכנולוגיה ומידע במשרד המשפטים - בסוף פברואר 2013 עם עו"ד עמית אשכנזי, היועץ המשפטי, ועם עו"ד ניר גרסון, ממונה הטכנולוגיה. 

בפברואר 2013 אישר הסנאט הצעת חוק בוירגי'ניה שתקל על הורים שכולים (או אפוטרופסים) לקבל גישה לרשתות החברתיות של ילדיהם, אם מתו בעודם קטינים. מי ש"הניעו את הגלגלים" במקרה הזו הם ההורים האבלים ריקי ודיאן רש, שכמהים לדעת מה הביא את בנם בן ה-15, אריק, להתאבד. פייסבוק, ששומרת על פרטיותו של אריק גם לאחר מותו, מסרבת לתת להם את הסיסמה. 

בפגישה אמרתי: "בואו לא נחכה לטרגדיה הישראלית הראשונה כדי ש'תניע את גלגלי המערכת'. בואו נתחיל להניע אותם כבר עכשיו". 

1. בשלב הראשון, זאת נראית לי דרישה בסיסית ולא מוגזמת, שכל ספקית אינטרנט ישראלית תפרסם ברשת את המדיניות שלה במקרה של מוות של משתמש. גם למשתמשים מגיע לדעת מהי המדיניות של הספקית בעודם בחיים (אולי המדיניות שלה לא תמצא חן בעיני הלקוחות, ברגע שידעו אותה?), וגם לבני משפחתם ויקיריהם מגיע לדעת מהי המדיניות של הספקית, במקרה שיקרה אסון חס וחלילה, והם יצטרכו לפנות אליה כדי לקבל גישה למה שהנפטר השאיר אחריו במחשב או ברשת.
   
   אני ממשיכה להפיץ את הנתונים שאספתי משמונה החברות הישראליות המפורטות במדריך הטכני ובזווית הישראלית, אבל חשוב שהמידע הזה יהיה נגיש לציבור הרחב לא רק דרך הבלוג האישי שלי. כמו כן, אני ממשיכה לעדכן את הרשימה - למשל, פניתי לסלונה כבר פעמיים בשאלה מהי המדיניות שלהם במקרה של מות משתמש/ת, ב-21/1/13 וב-12/2/13, וטרם קיבלתי תשובה.
   
   אם תהיה דרישה רגולטורית שכל הספקיות: א. ידעו בעצמן מהי המדיניות שלהן, ב. יפרסמו את המדיניות שלהן ברשת, כבר התקדמנו במשהו.
2. בשלב השני, אני סבורה שיש ליצור ברירת מחדל: בדומה לתיבה שיש לסמן כ"אישור תנאי השימוש" בעת הצטרפות לשירות אינטרנטי כלשהו, יש להציג תיבה נוספת, שתהיה חובה לסמן גם אותה, שתתייחס להבעת רצונו של המצטרף לגבי העיזבון הדיגיטלי שלו בספקית זו (לתת גישה או לא במקרה שקורה לו משהו חלילה, ואם כן אז למי).
3. במקביל, יש לפעול למען הכללת ההתייחסות לנכסים דיגיטליים ווירטואליים בדיני ירושה והורשה, וכן לעודד שימוש בחברות המציעות פתרונות לניהול העיזבון הדיגיטלי על ידי הכללת צוואה דיגיטלית בין הצוואות התקפות בישראל מבחינה חוקית (כרגע הצוואה היחידה שבית המשפט יתייחס אליה היא כזאת שמודפסת על דף נייר - בית המשפט לא יתייחס לצוואה דיגיטלית, אפילו אם היא נחתמה בחתימה דיגיטלית מאושרת. הרחבה אפשר למצוא בפוסט הצד המשפטי).  

השיחה היתה מעניינת ועלו בה סוגיות כמו עיזבון דיגיטלי, הזכות לפרטיות, הזכות לעיון לאחר המוות וההבדל בין חקיקה בישראל וחקיקה בארצות הברית. 

לאחר מכן היתה לי פגישה נוספת במשרד המשפטים. 

אעדכן בהתפתחויות.